סטוצינר נ' גנרטורים פיקוד ובקרה בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית לפיצוי עקב תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 11.5.09, בין הקטנוע הרכוב ע"י התובע ובין רכב הנתבעת 1 שהיה מבוטח ע"י הנתבעת 2.

בכתב תביעתו התובע עותר לסכום של 21,890 ₪, אך במהלך הדיון חזר בו מהעתירה לעוגמת נפש בסך 16,000 ₪, ובסופו של דבר הוא עותר להחזר השתתפות עצמית, שכ"ט שמאי והפסד הנחת העדר תביעות, סה"כ 5890 ₪.

עפ"י דברי התובע, הוא נסע מכיוון צומת מורשה לכיוון צומת ירקון, ולאחר שעבר את המחלף המשיך נסיעתו במסלול הימני, ולפתע רכב הנתבעת 1 סטה ימינה על מנת להמנע מהתנגשות עם רכב שנסע לפניו, שעשה בלימת חירום. כתוצאה מכך, רכב הנתבעת 1 חתך את נתיב התובע כדי להתחמק מההתנגשות, ולמעשה חסם בכך את דרכו של התובע, ואז "נכנסתי בו בצד הימני של האוטו שלו, ועפתי לשוליים" (עמ' 1 שורה 15).

התובע לא הבחין ברכב הנתבעת 1 לפני התאונה. לדבריו רכב הנתבעת 1 נסע בצידו השמאלי, כנראה בנתיב מקביל.

גרסת הנהג של רכב הנתבעת 1, מר דורון הלר, היא כי הוא מודה שהרכב לפניו בלם באופן פתאומי, והוא – בכדי להמנע מהתאונה – סטה לשוליים, ואז לדבריו "אחרי מספר שניות שמעתי מכה. יצאתי בכדי לראות, וראיתי אופנוע שכוב והוא נכנס לתוך וו הגרירה. הוא עצר בשוליים"(עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 22-24).

לפי דברי נציג נתבעת 2 אין מחלוקת שרכב הנתבעת 1 ירד לשוליים כדי להמנע מהתאונה, אלא לפי דבריו התובע נסע על השוליים על מנת לעקוף את הפקק במהירות גבוהה.

לאחר ששקלתי את הראיות, החלטתי לקבל את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. אין מחלוקת שרכב לפני רכב הנתבעת 1 בלם בלימה פתאומית. העובדה שהנהג ברכב הנתבעת 1 נאלץ לרדת לשוליים על מנת להתחמק מהתאונה מעידה על כך שהוא לא שמר מרחק.

2. הנהג, מר דורון הלר, לא טען בדבריו שהתובע נסע בשוליים, ואין ראיות שכך עשה.

3. הפניה החדה המיידית של רכב הנתבעת 1 בוודאי לא איפשרה לתובע כל מקום לתמרון, ומבחינתו התאונה היתה בלתי נמנעת.

אשר על כן אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובע 5890 ₪ ועוד 500 ₪ הוצאות משפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עפ"י חוק החל מיום האירוע, 11.5.09.

ניתן היום, י"א תמוז תש"ע, 23 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: